הסשן שאנחנו הולכים לספר עליו אומנם התקיים בספוט אפולוניה (סידני עלי) שבהרצליה פיתוח, אבל כמו שאומרים “סוף מעשה במחשבה תחילה” והמחשבה התחילה אי שם בטורונטו שבקנדה במוחו של דייב צינובוי (Dave Tsinovoy) כחודשיים לפני המפגש.
דייב, יליד יוקנעם, עבר בגיל 7 עם הוריו לטורונטו שבקנדה. בגיל 19, לקראת הגעתו לביקור ראשון בארץ במסגרת פרויקט תגלית, הוא רצה להכיר את הארץ מזווית נוספת, שעבורו היא מאוד משמעותית, הסקייטבורד (לונגבורד).
הוא החליט להאריך את הביקור בארץ בנוסף לעשרת הימים של הטיול מטעם תגלית והוסיף עוד שבוע של טיול עצמאי בארץ בעקבות סצנת הדאון היל והלונגבורד. דייב יצר קשר עם בן קאופמן מחברת Dasilva וביקש ממנו לעזור בהפקת מפגש מקומי בו הוא יוכל לפגוש סקייטרים ישראל בתחום הדאון היל, קאופמן הרים את הכפפה בשמחה ודאג לארגן מפגש משובח שכלל סקייטרים רבים וטובים ששמחו להגיע ולא הפסיקו לקרוע את הירידה שבספוט הפופולרי אפולוניה.
קנדה – ישראל – לונגבורד – מצא את ההבדלים
דייב מספר שאומנם השתתף בהרבה סשנים של דאון היל ברחבי טורנטו וכן במישגן ארה”ב אבל הפעם זה היה הסשן דאון היל הכי רחוק מביתו בקנדה מצד אחד, אבל בלב הוא הרגיש מאוד קרוב ומחובר למקום ולחברים שהגיעו.
מאוד שימח אותי לגלות שסקייטרים בארץ גם משתמשים באותו סלנג וז’רגון מקצועי וכן עולם מושגים, זה נראה שלסקייטרים ברחבי העולם יש שפה אוניברסלית הוא מספר בחיוך. חוצמזה שכולם פה מחייכים ומאוד ומסבירי פנים, הרגשתי המון פרגון ותמיכה וזה מאוד ריגש ושימח אותי הוא סיפר לנו כמה ימים לאחר המפגש לאחר שכבר חזר לקנדה ועדיין נרגש מהחוויה.
שאלנו אותו על ההבדלים בין הסצנה בארץ לעומת זאת שבטורנטו, ראשית סיפר דייב שיש 2 סצנות נפרדות בקנדה, הגדולה יותר היא דווקא בחוף המערבי (וונקובר ובריטיש קולומביה) והקטנה יותר היא בחוף המזרחי (טורונטו) דייב, מכיר טוב את הסצינה שבחוף המזרחי ואותה הוא יכול להשוות, לדעתו הרמה המקצועית היא זהה אבל הפוטנציאל בישראל גדול יותר, שביקשנו להבין מדוע, המשיך וסיפר שמגוון הנופים ותנאי השטח המגוונים שבארץ מעניקים לסקייטרים לוקיישנים (ספוטים) רבים ואיכותיים (מורדות רמת הגולן, ים המלח, ומול חופי הים התיכון) מגוון שכזה במרחק שעתיים שלוש נסיעה פשוט אינו קיים בקנדה הוא קובע חד משמעית.
לדוגמה, ממשיך דייב, אחד הספוטים הכי פופולריים בטורנטו שוכן בסמוך לתעלות ביוב, המקום אומנם מצוין אבל הריח שעולה מהביוב משפיע לרעה על חווית הסקייטבורד ופה לעומת זאת בסשן הנוכחי קיבלנו רוח נעימה ישירות מחוף הים.
תמונות רבותי, תמונות!
אז סיפרנו על הבסיס למפגש ולדעתנו זה בהחלט סיפור מרגש וגאווה ישראלית, עכשיו בואו נראה איך היה, נתחיל בכמה צילומים של החברים שוחטים את האסלפט.
רגע! יש גם וידאו
כן כן, אין כמו אדוארד (Edward Smyth G. Dafun) שמקפיד להפיק לנו סרטים שווים מכל סשן וסשן.
אז זהו להפעם, אין ספק שיש פה סיפור מעניין עם ציונות וחיבור לתפוצות. דבר אחרון, אם יוצא לכם לבקר בקנדה, צרו קשר עם דייב, הוא ישמח להכיר לכם את הסצנה המקומית ולחבר אתכם לכל מה שחם בסקצינת הלונגבורד הקנדית.
וכמובן, מסירים את הכובע בפני בן קאופמן מ-DaSilva על הפקת האירוע מצד אחד וההירתמות לעזור לדייב להכיר את ישראל מזווית נוספת ושווה במיוחד.
אם תרצו, הנה קישור לעמוד הפייסבוק של האירוע, תוכלו אולי לקרוא עוד קצת תגובות של החברים שהשתתפו.