Longboard Girls Crew Israel הקבוצה שנפגשת בגולדה…

הכל החל לפני כשנתיים, כמה בנות, אוהבות סקייטבורד נפגשו לראשונה במסגרת “סקייטבורד סשנים”, מפגשי הדרכה והדגמות שהתקיימו בהרצליה ובתל אביב, החיבור שנוצר בין הבנות באותם מפגשים, יצר קשר עמוק ואמיתי ביניהן והביא אותן למסקנה שכדאי להן לפתוח קבוצה משלהן. שנתיים אחרי, הפכה קבוצת LGC Israel לאחת הקבוצות הפעילות והמסקרנות בסצנה עם למעלה מ-60 חברות (וגם חברים שמצטרפים ללמוד ולעזור) ומפגשים קבועים פעמיים בשבוע.

“טוב, אתה חייב להגיע לאחד המפגשים, ותביא את הבת שלך היא תהנה מאוד”, כך הסתיימה השיחה שלי עם בר ארז, אחת המצטרפות הראשונות לקבוצה וכיום מרכזת את המפגשים, בקבוצת  LGC Israel. כבר במהלך השיחה עם בר התחלתי להבין שמדובר ביוזמה מקורית, חשובה ומעניינת כדי לסקר, אבל לא תיארתי לעצמי איזו אווירה מקסימה ומעצימה יכולה להיות במפגשים שכאלו. (אופס… גלשנו קצת לסוף, אז בואו נתאפס רגע ונמשיך כמתוכנן…מההתחלה.)

היה זה לפני כמעט 3 שנים, קטיה קרסנר החליטה לנסות וללמוד שוב לרכב על סקייטבורד (בתקופת חטיבת הביניים היא ניסתה ולא ממש התחברה והצליחה), הפעם, כעשר שנים אחרי,  היא מיד הבינה שנדבקה בחיידק הלונגבורד והסביבה הנכונה עבורה להמשיך ולהתפתח היא בקבוצה של בנות.  האתגר הבא של קטיה היה למצוא שותפת לקבוצה, “פשוט הסתובבתי ברחבי תל אביב וכל פעם שראיתי מרחוק בחורה עם סקייטבורד מיד ניסיתי לשכנע אותה להצטרף לקבוצה” מספרת קטיה,ההתמדה בסופו של דבר השתלמה ולשמחתה של קטיה בערך אחרי חצי שנה גובש גרעין הבנות הראשון שהיה הבסיס להקמת הקבוצה.  מספרת קטיה: “כשהתחלתי לרכב והבנתי שאני רוצה לחלוק את התשוקה ואת הכיף הזה עם עוד בנות. חיבור נשי בתחום הוא משהו אחר, עדיין יש דחיפה וסוג של תחרות בין הבנות,אבל גם הרבה מאוד תמיכה ועידוד, אחרי הכל אנחנו נלחמות פה בעצמנו ובסטראוטיפים קדומים”. בר משלימה אותה ומספרת: “לרכב בחברת בנות זה תמיד כדאי, כי ככה הן מרגישות יותר בנוח ליפול ולנסות שוב, מה שיש לנו להציע זה את הלימוד והנסיעה של הביחד.”

וכך החלה לה להתגבש קבוצת הבנות, כאשר השאיפה המרכזית שלה היא לגבש קהילה של בנות רוכבות (סקייטבורד, לונגבורד ורולרבליידס) ולחשוף את הספורט לכמה שיותר נשים. “אני חושבת שאנחנו ביחד עושות את זה מעולה. זה כבר חלק מהשגרה שלנו ומשהו שאני לא רואה את עצמי בלעדיו ואני בטוחה שאני לא לבד בהרגשה.”, מספרת קטיה.
“כן, זו קבוצה של מבחר תחומי בנות, סקייטבורד, רולר ולונגבורד שבה אנו מתאחדות לנסיעה יחד ללמד אחת את השנייה מה שאנחנו יכולות ויודעות ובעיקר להיות חברות כמה שאפשר, אנחנו מלמדות מה שרוצים או מה שרואים מאחרים, בדר”כ מתחילות מבקשות לדעת איך עושים תרגילים ספציפיים שהן רואות מבנות אחרות ואנו פשוט מלמדות אותן כיצד”, משלימה בר ומספרת.

קטיה המשיכה במסלול החיים שהוביל אותה ללמודי עיצוב בלונדון, אך גם שם היא משקיעה ומעורבת בסצינת הלונגבורד המקומית (על זה נרחיב בהזדמנות אחרת) כיום הקבוצה ממשיכה להתפתח ולהתקדם כאשר הרוכבות האחרות דואגות לכך.

חשבנו שיהיה נכון לתת כמה תשובות לשאלות נפוצות שבטח עולות בשלב זה

» מי יכולה להצטרף?
כולן מוזמנות להצטרף, כל רמה, כל גיל! לא נדרש ידע מקדים רק רצון לנסות משהו חדש וטוב.
» האם צריך להביא למפגש משהו מיוחד?
לא, רק את עצמך, זה מספיק. אנחנו כבר נדאג ללוגבורד לתרגול ולימוד במהלך המפגש.
» עד כמה זה מסוכן? אפשר להיפצע?
במפגשי הלימוד הכל יותר רגוע ופחות מסוכן. בכל מקרה זה מאוד תלוי, אם את לא זהירה אז רמת הסיכון לנפילות עולה, אבל זה אינדיבידואלי בין בנאדם לבנאדם, יש כאלו שיצאו ללא שריטה, ויש כאלו שיפלו קצת יותר. בכל מקרה, יש פציעות שאפשר להימנע מהן אם שמים קסדה ומגינים. (אל תדאגי מיגון לא הופך אותך לפחות קולית…)
תבואו משוחררות לסשן ואל תפחדו שיצחקו עליכם כשתפלו, גם אני וגם חברותיי לצוות היינו שם ועדיין…
» היכן זה מתקיים?
סשן קבוע מתקיים ברחבה ליד הקאמרי ומוזיאון ת״א החדש – כל יום שישי בשעות אחר הצהריים! רק חשוב לפני שמגיעות, לבדוק הודעות שמתפרסמות בקבוצת הפייסבוק שלנו.

אז למה כדאי לבנות להצטרף אליכן?

אם אתן קוראות ועדיין מתלבטות, יש לבר משהו לומר לכן:
“אם את בחורה ואת לא אוהבת חדרי כושר אז יש לי לספר לך משהו…לונגבורד לא רק משפר לך את היציבות בטירוף אלא גם מפעיל אותך גופנית מאד את תפעילי הרבה את שרירי הרגליים והידיים. ואם את אוהבת מוזיקה ורצית לרקוד ואף פעם לא היה לך במה חופשית אז דאנסינג על הבורד זה בדיוק בשבילך. זו את, המוזיקה והבורד! ואנחנו מאד נחמדות בדרך כלל. אז בואי הצטרפי אלינו לקבוצה LGC Israel“

האווירה במפגשים – תשמעו ממקור ראשון (ממני)

שלי עושה את הצעדים הראשונים בלונגבורד

אז עשיתי לזה קצת ספויילר בתחילת הכתבה, ועכשיו הגיע הזמן לחזור לנושא, ההזמנה של בר להצטרף לאחד המפגשים, היתה עבורי הזדמנות טובה לנסות (שוב) ולהדביק את בתי שלי (בת השמונה), בחיידק הסקייטבורד, וגם עבורי ללמוד סוף סוף איך עושים סלייד. הגענו למפגש כמו ילדים טובים מצוידים בלוגבורד ומיני-לונגבורד בדיוק בשעה 13:00 ופגשנו את בר ורות מוכנות וערוכות לתחילת הסשן עם המון אנרגיות טובות.
בר ורות, לקחו את חסותן על שלי, הבינו ממנה מה היא יודעת, מה פחות ומה מעניין אותה ללמוד ולהתנסות, עוד לפני שהספקתי לשים לב, שלי כבר שלטה בתנועות הבסיס, התמלאה בהעצמה אישית והחלה מבצעת תרגילים בעצמה תוך כדי בחינה מה עושות הבנות האחרות ונסיון לחקות אותן ולנסות גם.
לקראת 16:00, עייפים ומרוצים הבנו שלי ואני שהגיע הזמן להתקפל, אבל אז דקה לפני שעזבנו הגיעה בסערה בחורה נוספת, גם לה קוראים בר (בר שחר), היא התחילה דווקא בלהסביר לשלי איך מפרקים עם טול את הצירים, אבל מהר מאוד זה המשיך להדרכה מקצועית וקולחת של איך עושים דאנסינג על הבורד, שלי תוך רבע שעה כבר החלה בצעדיה הראשונים של דאנסינג על הבורד.
כל חברי הקבוצה (כ-20 בנים ובנות) שנכחו במפגש היו פשוט מקסימים, צעירים ובוגרים כאחד, אכפתיים, מתעניינים עם נכונות לעזור וללמד וגם להקשיב וללמוד משהו מכאלו שמתחילים, ממש כמו הפתגם “מכל מלמדי השכלתי”.
בקיצור, לכל מי שמתעניין/ת או מחפש/ת קבוצה ללמוד ולהתקדם, שווה להצטרף לאחד המפגשים ולנסות!

דוגמא קטנה נוספת, הנה סרטון וידאו שהכין אדוארד (Edward Smyth G. Dafun), אחד המשתתפים הקבועים, המציג את החבר’ה המתקדמים יותר מבצעים במתחם גולדה סליידים ועוד כל מיני:

אנקדוטה אחרונה לסיום

אולי לא שמתם לבם אבל יש פה חיבור סימובלי בנוגע ל”עוצמה נשית” (Girls Power) הקשורה למקום המפגש של הקבוצה. מאוד סימבולי שאותה קבוצת בנות איכותית שמציגה “עוצמה נשית” במיטבה נפגשת במתחם על שם “גולדה”, הכוונה כמובן ל”גולדה מאיר“, ראשת ממשלת ישראל הרביעית ודמות משמעותית ועוצמתית שידעה להצליח בסביבה גברית (אולי אף שוביניסטית) בפוליטיקה של מדינת ישראל בשנות ה-60 וה-70.

אז להתראות במפגשים הבאים (:

 

כן, אפשר להגיב, לפרגן, ועוד כל מיני